Apr 2019
לא ישנה יותר לבד
עכשיו, כשאני חולה, אני לא לבד
תמיד לידי ארבע זוגות כפיים
לסדין הלבן הוא מביא לי בוץ, חבל וקרציה
מתחנן לשוקולד שקיבלתי בתור תרופה
לא ישנה לבד
כשאני חולה במחלת הבדידות והפחד
הוא נושם בקצב שלי
נשכב על כפות רגליי
לא דורש לא מפרש לא מבקש
והוא גם לא מתייאש
כשהכוח אוזל מגופי
נצמדת לגופו הקטן
הוא כאן
כולו בשבילי
עכשיו, כשאני חולה, אני לא לבד
תמיד לידי ארבע זוגות כפיים
לסדין הלבן הוא מביא לי בוץ, חבל וקרציה
מתחנן לשוקולד שקיבלתי בתור תרופה
לא ישנה לבד
כשאני חולה במחלת הבדידות והפחד
הוא נושם בקצב שלי
נשכב על כפות רגליי
לא דורש לא מפרש לא מבקש
והוא גם לא מתייאש
כשהכוח אוזל מגופי
נצמדת לגופו הקטן
הוא כאן
כולו בשבילי
this poem is written in Hebrew, dedicated to my best friend- dog, named Mikey. May be one day i'll translate it
